Back

ⓘ מדעי הרוח



                                               

מדעי הרוח

מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את תחומי הידע האנושי אשר עוסקים בחקר והתחקות אחר חוקיות הרוח בקיום. במובן זה, המונח "רוח" מכוון למכלול העקרונות שמהם מורכב העולם הלא-פיזי, שאין להכפּיפו לחוקיות סיבתית פשוטה, כמקובל בעולם הפיזי. המונח מדעי הרוח מקושר בדרך כלל לתחום ההוראה באוניברסיטאות, כאשר עומדת הפילוסופיה במרכז. כיום משויכים להוראת מדעי הרוח כלל המקצועות שאינם נוגעים בעולם הפיזי כמו מדעי החברה או המדעים המדויקים.

                                               

מדעי הרוח הדיגיטליים

מדעי הרוח הדיגיטליים הם שדה מחקר, הוראה ויצירה, המצוי בממשק שבין מחשוב לבין תחומי מדעי הרוח השונים. מטרתם של מדעי הרוח הדיגיטליים היא להרחיב ואף להגדיר מחדש את המחקר המסורתי במדעי הרוח, על ידי שימוש בשיטות ובכלים דיגיטליים. בין השאר, היקפו של המידע הזמין דרך המחשב, המאפשר לגשת אל כמויות מידע גדולות בהרבה מאלה שהיו זמינות לאדם היחיד לפני המהפכה הדיגיטלית, וכן מאפייני הפורמט הדיגיטלי, מזמינים שימוש בשיטות חדשות של ניתוח, עיבוד והצגה, וכל זאת במהירות חסרת תקדים. הידע המאוחסן במדיום הדיגיטלי יכול לכלול מוזיקה, תמונות, ציורים, שיחות והרצאות מוקלטות וכן טקסטים מסוגות ובשפות שונות. מדעי הרוח הדיג ...

                                               

הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים. ראשיתה באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר הוקם המכון למדעי היהדות. סגל המורים בפקולטה עוסק במחקר של מדעי הרוח. בחוגי ההוראה נלמד מנעד רחב של תחומים, בהם: היסטוריה, פילוסופיה, מדעי היהדות במסגרת המכון למדעי היהדות: היסטוריה של עם ישראל, מקרא, תולדות האמנות, ספרות עברית, לשון עברית; מזרחנות, ערבית, רוסית וגרמנית. דיקן הפקולטה היום הוא פרופ מיכאל סיגל. הארכיון והמוזיון לתיאטרון ע"ש ישראל גור נמצא בתחום הפקולטה למדעי הרוח.

                                               

אמירים (תוכנית מצטיינים במדעי הרוח)

תוכנית אמירים היא תוכנית תלת-שנתית לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, בהיקף של תואר דו-חוגי. התוכנית נלמדת בנוסף לתואר ראשון אחר בהיקף של תואר דו-חוגי לפחות. בתוכנית לומדים כ-25 סטודנטים כל שנה. התוכנית מיועדת לסטודנטים הצפויים להמשיך בלימודים לתארים מתקדמים, ונועדה להעניק להם כלים להצלחה בעולם האקדמי. את התוכנית הקימה ב-1989 פרופסור רות כ"ץ, וראש התוכנית כיום הוא פרופ צחי זמיר.

                                               

תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה

תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה - היא תוכנית פוסט-דוקטורט יוקרתית המיועדת לבעלי תואר דוקטורט בכל תחומי מדעי הרוח והחברה בעלי אזרחות ישראלית או גרמנית או שלמדו לתואר אקדמי באוניברסיטה באחת המדינות האלו. התוכנית היא פרי של שיתוף פעולה בין האוניברסיטה העברית למשרד הגרמני הפדרלי לחינוך ומחקר.

                                               

המכללה הממלכתית לכלכלה ומדעי הרוח של שירוואן

המכללה הממלכתית לכלכלה ומדעי הרוח של שירוואן היא מוסד לחינוך מיוחד באזרבייגן, הכפופה למשרד החינוך של אזרבייגן.

                                               

המדליה הלאומית למדעי הרוח

המדליה הלאומית למדעי הרוח היא מדליית הוקרה אמריקאית המוענקת החל משנת 1997 מדי שנה, למספר אנשים או קבוצות או ארגונים אשר תרמו תרומה יוצאת דופן להפצת הידע במדעי הרוח בקרב הציבור האמריקאי. המדליה מוענקת על ידי הקרן הלאומית למדעי הרוח של ארצות הברית. היא נוסדה בשנת 1988 כמדליית צארלס פרנקל, ובשנת 1997 שונה שמה למדליה הלאומית למדעי הרוח. לזוכים מוענקת מדליית ארד, שעוצבה על ידי דייוויד מקולי, בעצמו אחד ממקבלי המדליה עוד ב-1995, בשמה הראשון עדיין. עם הזוכים במדליה נמנים ברנרד לואיס, אלי ויזל, גרטרוד הימלפרב, ריצרד פייפס, מידג דקטר, גויס קרול אוטס, האל הולברוק, גון אפדייק, טום וולף, קווינסי גונס, ...

                                               

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד. כענף של מדעי הרוח, הגישה במדעי היהדות היא גישה מחקרית וביקורתית, ושונה מהגישה הדתית הנפוצה לנושאים אלה. השימוש הראשון במושג זה נעשה בגרמניה, בראשית המאה ה-19, על ידי אנשי תנועת חכמת ישראל, שמטרתם הייתה להציג את יופייה של היהדות בפני העולם האירופי המשכיל של אותה תקופה, ולבסס את חקר היהדות על יסודות מדעיים מודרניים. את תחום מדעי היהדות מאפיין השימוש הנרחב בכלי המחקר הפילולוגי - חקר הנוסח והעיסוק בכתבי יד, כמו גם בכלים ספרותיים, השוואות לתרבות ...

                                               

הקרן הלאומית למדעי הרוח

הקרן הלאומית למדעי הרוח היא סוכנות ממשלתית עצמאית בארצות הברית אשר הוקמה בשנת 1965 במטרה לתמוך במחקר ולעודד חינוך ותוכניות ציבוריות במדעי הרוח. משרדי הקרן נמצאים בבירת ארצות הברית, וושינגטון די. סי.

                                               

ספריית הר הצופים למדעי הרוח ולמדעי החברה ע"ש בלומפילד

ספריית הר הצופים למדעי הרוח ולמדעי החברה ע"ש בלומפילד היא ספרייה אקדמית מרכזית למדעי הרוח והחברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, והיא הגדולה מבין ספריות מערך הספריות של האוניברסיטה העברית בירושלים.

                                               

מהדורה מדעית

מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים. עריכת מהדורה מדעית של טקסט היא דוגמה נפוצה לעבודת דוקטורט במדעי הרוח. הפקת מהדורה מדעית אורכת זמן רב ודורשת פעמים רבות שהות של החוקר בספריות ברחבי העולם המחזיקות עותקים מקוריים ואיתור עותקים באוספים פרטיים, מכירות פומביות ומקורות אחרים. עריכת מהדורה מדעית דורשת היכרות אינטימית עם הטקסט, השפה בה נכתב והדיסציפלינה ...

                                               

מדע הדתות

מדע הדתות, לימודי דתות או דת השוואתית הוא דיסציפלינה במדעי הרוח ומדעי החברה בעל אופי רב תחומי, החוקר את הדת כתופעה אנושית, חברתית ותרבותית, ללא קשר לדת מסוימת. התחום חוקר את האמונות, הטקסים, ההצדקות הרציונליות, הרגשיות והרוחניות של האמונה הדתית, הקהילה והמאמין הבודד ומנסה למצוא רכיבים משותפים כלליים, לתאר אותם, להסביר ולפרש אותם או להשוות את התופעה הנחקרת בהתבטאויותיה בדתות השונות על ציר היסטורי, גאוגרפי, אתני או אחר. בניגוד לתאולוגיה העוסקת בדת מסוימת "מבפנים", מדע הדתות חוקר את התופעה הדתית "מבחוץ" תוך שימוש בכלים מתחומי הפילוסופיה של הדת, הפילוסופיה של הלשון, ההיסטוריה של הדתות, הפסיכול ...

                                               

אמונה

אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה. לפעמים משמש המושג גם לתיאור הטענה עצמה ביחס לאותו אדם. במובנה המצומצם, אמונה מתייחסת רק לעניינים שאינם טריוויאליים, ועשויה להיות מחלוקת לגבי הוכחתם. בשימוש כזה, אמונה מובחנת מידיעה, שהיא תחושת נכונות של עניינים שאינם טריוויאליים. מובן עוד יותר מצומצם של אמונה, אך מאוד נפוץ, הוא תחושת נכונות של עניינים שכלל אינם ניתנים להוכחה לוגית או אמפירית, גם לדעת המאמין. ישנן דעות שונות בשאלה אלו אמונות הן תחושות בלבד ואלו מהוות ידיעה.

                                               

ארכאולוגיה

ארכאולוגיה היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי. הנתונים שמשמשים במחקר הארכאולוגי כוללים שרידי בנייה, כלים וחפצים, כמו גם שרידי אנשים, שרידי בעלי חיים וצמחים, ועוד. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסבר של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה, היסטוריית התרבות, ההתנהגות האנושית והאקולוגיה האנושית. הארכאולוגיה היא שדה המחקר היחיד שיש לו שיטה ותאוריה עבור איסוף ופירוש של מידע על העבר הפרהיסטורי האנושי, ויכולה גם להרים תרומה משמעותית להבנה של החברות בזמן ההיסטורי. הארכאולוגיה נחשבת לעיתים בעיקר בצפון אמריקה כתת-תחום של אנתרופולוגיה בגלל התמקדותה ...

                                               

אשורולוגיה

אשורולוגיה היא תחום מחקר העוסק בהיסטוריה, ארכאולוגיה ולשונות מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שהשתמשו בכתב יתדות. שם ענף המחקר נלקח מהשם אשור, שבחפירות הארכאולוגיות בתחומי הממלכה האשורית כנינוה, כלח ודור שרוכין התגלו הלוחות הראשונים של כתב היתדות. התחום עצמו נרחב יותר, ואינו מוגבל רק לתרבות האשורית, אלא גם לתרבויות נוספות שכתבו בכתב היתדות כגון: שומר, אכד, ובבל. בנוסף תחום האשורולוגיה כולל גם תרבויות שלא השתמשו בכתב היתדות, אך היו במגע הדוק עם מספוטמיה, כגון עילם וארם. לוחות חרס רבים מאוד בכתב יתדות שהתגלו, מהווים מקור חשוב ביותר לחקר התקופה. ערי האזור הראשונות שהן גם ערי העולם הראשו ...

                                               

אשליית הטריות

אשליית הטריות היא האמונה או הרושם ששימוש במילה בשפה החל רק לאחרונה, כאשר למעשה השימוש במילה נוכח כבר זמן רב. את המונח טבע ארנולד צוויקי, בלשן מאוניברסיטת סטנפורד. עבודתו של צוויקי בנושא עוסקת בעיקר בדוגמאות הכוללות מילים, משמעויות, ביטויים ומבנים דקדוקיים. עם זאת, השימוש במונח אינו מוגבל לתופעות לשוניות: צוויקי הגדיר אותו כ"האמונה שדברים ששמת לב אליהם רק לאחרונה הופיעו רק לאחרונה". לפי צוויקי, הגורם לאשליה הוא תשומת לב סלקטיבית.

                                               

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה. אדם העוסק בחקר זה נקרא בלשן או לשונאי.

                                               

האגודה האוריינטלית האמריקאית

החברה האוריינטלית האמריקאית הוקמה על פי חוקי מסצוסטס ב-7 בספטמבר 1842. זוהי אחת האגודות המדעיות הוותיקות ביותר בארצות הברית, והיא העתיקה ביותר שהוקדשה לתחום מלגה מסוים. האגודה מעודדת מחקר בסיסי בשפות המזרח הקרוב ואסיה ובספרותו, והיא מכסה נושאים כמו פילולוגיה, ביקורת ספרותית, ביקורת טקסטואלית, פלאוגרפיה, אפיגרפיה, בלשנות, ביוגרפיה, ארכאולוגיה והיסטוריה של ההיבטים האינטלקטואליים והרוחניים של תרבויות המזרח, בעיקר בהיבטים של פילוסופיה, דת, פולקלור ואמנות. החברה קשורה קשר הדוק עם אוניברסיטת ייל, בה נמצאת הספרייה שלה. החברה מפרסמת כתב עת רבעוני, כתב העת של החברה האוריינטלית האמריקאית Journal of ...

                                               

חברה פתוחה

חברה פתוחה הוא מושג שנטבע בשנת 1932 על ידי הפילוסוף הצרפתי-יהודי אנרי ברגסון, ובהמשך פותח על ידי הפילוסוף האוסטרי-בריטי קרל פופר. פופר תיאר שלוש רמות שבהן יכולה להתאפיין חברה אנושית: חברה מנוכרת, ללא כל יחס בין-אישי פנים-מול-פנים. חברה סגורה, מסורתית, בעלת מאפיינים שבטיים חברה פתוחה, בעלת גישה ביקורתית למסורת בחברה פתוחה, הממשלה צפויה להיות קשובה וסובלנית לאזרחי המדינה, והמנגנונים הפוליטיים שקופים וגמישים. ההפך מחברה פתוחה הוא משטר סמכותני.

                                               

לימודי מגדר

לימודי מגדר הוא תחום ידע אקדמי בין-תחומי העוסק בחקירת הזהויות, התפקידים והייצוגים המגדריים, וכיצד מערכת המגדר באה לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות. לימודי מגדר צמחו במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, עם התפתחות תחומי ידע נוספים מעבר ללימודי נשים שהפכו לתחום אקדמי נפרד כבר בסוף שנות ה-60. כיום לימודי מגדר הם תחום גג שתחתיו מתקיימים תחומי ידע שונים - לימודי נשים, לימודי גבריות, תאוריות פמיניסטיות, תיאוריות של מיניות, לימודי תאוריה קווירית ועוד.

                                               

לימודי פרפורמנס

לימודי הפרפורמנס, הם לימודים בינתחומיים, בהם לומדים תאוריות אנתרופולוגיות, סוציולוגיות, בלשניות ופסיכולוגיות, לצד תאוריות של פרפורמנס, תיאטרון, מחול ואמנויות נוספות. לימודים אלו מתבססים על סוגים שונים של מופעים, ודרכם בוחנים וחוקרים את ההתנהגות האנושית, המכונה בפי העוסקים בתחום: הפרפורמנס התרבותי-אנושי. אחת הדמויות המרכזיות, המשפיעות והמשמעותיות בתחום הפרפורמנס ולימודי הפרפורמנס בפרט, היא ריצרד שכנר שנחשב עד היום לאחד מאבות לימודי הפרפורמנס.

                                               

לימודים קלאסיים

לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה. הלימודים הקלאסיים היוו תמיד נושא מרכזי במדעי הרוח, והעוסקים בהם נקראים לעיתים הומניסטים. במדינת ישראל פועלות שלוש מחלקות אקדמאיות ללימודים קלאסיים: באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. לימודי יסוד בנושאים הללו מתקיימים גם באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אך אין בהן חוג או מחלקה המוקדשים לנושא.

                                               

מזרחנות

מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב תחומי של אזור מסוים. בעבר המונח מזרחנות התייחס לכל הארצות שממזרח לאירופה, ובייחוד המזרח התיכון והמזרח הרחוק, אך כיום ברוב הפקולטות כבר לא משתמשים במונח זה ואת מקומו ירשו שני תחומי דעת שונים: לימודי אסיה ולימודי המזרח התיכון. המחקר המזרחני עוסק במגוון רחב של נושאים כגון: היסטוריה, שפות, ספרות, אמנות, חיי יומיום, מנהגים, פוליטיקה, דתות, פילוסופיה, מדעים, משפט ועוד. העוסקים בנושא מכוּנה מזרחן ו מזרחנית. המחקר האירופי על האזור שכונה בעבר "המזרח" האוריינט, הונע בראשיתו בעיקר ממוטיבציה דתית. המחקר הבלשני של שפות האזור קדם למחקר ...

                                               

פילוסופיה של הדת

ה פילוסופיה של הדת או פילוסופיה דתית היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות הדת, עקרונותיה ומהותה, ומקומה בתרבות האנושית. לעומת התאולוגיה, העוסקת בשיטות של הדתות בדרך כלל מתוך הגיונן הפנימי והאמונה בהתגלות האל, מקור הסמכות של הפילוספיה של הדת הוא התבונה האנושית. והיא כוללת את דעותיהם של הוגי דעות ופילוסופים אשר ניסו להבין או להסביר את הדת, מתוך שיטות או תובנות מסודרות שמקורן הוא הניסיון האנושי של חיי האדם. בהיותה למעשה מחקר של הדת, אין הפילוסופיה של הדת אמורה לתת הסבר סופי וממצה של הראשונה, אלא הצעות שניסוחן מושפע מרוח הזמן. המושג נכנס לשימוש כללי במאה ה-19.

                                               

פרויקט פרסאוס

פרויקט פרסאוס הוא ספרייה וירטואלית המופעלת על ידי אוניברסיטת טאפטס שבבוסטון, ארצות הברית, ומכילה כתבי מקור ותרגומים בתחום מדעי הרוח, עם התמקדות בתרבות הקלאסית של יוון ורומא. הפרויקט החל בשנת 1987 במטרה לקבץ מסמכים מיוון העתיקה. הוא פורסם תחילה בשני תקליטורים, ובשנת 1995 עלה לאינטרנט. עם הזמן נוספו לפרויקט גם מסמכים מהתקופה הרומית וכן מתקופת הרנסאנס האנגלי. עורך הפרויקט הוא גרגורי קריין Crane. רוב המסמכים בפרויקט הם ברישיון חופשי, המאפשר את העתקתם ושכפולם ללא בעיות של זכויות יוצרים.

                                               

קיומו של אלוהים

שאלת קיומו של אלוהים הוא נושא דיון פילוסופי, המעסיק את הדת והתרבות האנושית אלפי שנים. ניתן לסווג מגוון רחב של טיעונים בעד ונגד קיומו של אלוהים כטיעונים מטאפיזים, לוגיקים, אמפירים, סובייקטיבים או מדעיים. במונחים פילוסופיים, שאלת קיומו של אלוהים כוללת את תחומי תורת ההכרה אפיסטמולוגיה ותורת ההוויה אונטולוגיה ותורת הערך Value theory, שכן ישנן הגדרות של אלוהים. הכוללים את תפיסת ה"שלמות". בפילוסופיה המערבית הדיון הפילוסופי בקיומו של אלוהים החל עם אפלטון ואריסטו, שהעלו טיעונים שבימינו מסווגים כטיעונים קוסמולוגיים. טיעונים אחרים לקיומו של אלוהים הוצעו על ידי אנסלם מקנטרברי, שגיבש את הטיעון האונטול ...

                                               

תאולוגיה

תאולוגיה היא חקר האלוהות וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינה רציונליות. הגם שתחילתה של התאולוגיה והנחלתה בעת העתיקה במוסדות דתיים, כגון מנזרים, בימי הביניים הונהג לימודה באוניברסיטאות באירופה.

Free and no ads
no need to download or install

Pino - logical board game which is based on tactics and strategy. In general this is a remix of chess, checkers and corners. The game develops imagination, concentration, teaches how to solve tasks, plan their own actions and of course to think logically. It does not matter how much pieces you have, the main thing is how they are placement!

online intellectual game →